מדברים.
רבים.
מסבירים.
נפגעים.
משלימים.
וחוזרים בדיוק לאותו מקום.

כל שיחה מרגישה כמו מאבק.
כל ניסיון "לפתור" רק פותח עוד פצע.
ואיכשהו,
דווקא עם האדם שהכי קרוב אלייך
הכול מרגיש הכי מסובך.

עולות מחשבות שלא נעים להודות בהן:
למה זה כל כך קשה?
איך זה שנהיינו כאלה שונים?
זה באמת מה שזוגיות אמורה להיות?

לא כי אין אהבה.
אלא כי משהו בדינמיקה ביניכם
כבר לא עובד.

גם אנחנו היינו שם.
לא בזוגיות מתה
אלא בזוגיות שלא אפשר היה
להמשיך בה אותו דבר.

וברגע שהפסקנו לנסות "לדבר נכון"
והתחלנו להבין
מה באמת קורה בינינו
הדברים התחילו לזוז.
והיום אנחנו בזוגיות שאפילו לא יכולנו לדמיין כזאת